מיסוי פרישה וקיבוע זכויות -
סקירה ממעוף הציפור

התחשבנות מס ראשונית בעת פרישה ממקום העבודה :​ 

1. התהליך הישן עד 31.12.2023  ;

•   בעת עזיבת מקום העבודה, מכל סיבה שהיא, המעביד  נתן לעובד טופס 161 שבו פירוט היתרות שנצברו בקופות הפיצויים בתקופת התעסוקה ותשלומים חד פעמים ע"י המעסיק (השלמת הפיצויים מעבר לקופות, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי על אי מתן הודעה מוקדמת, פדיון ימי מחלה לעובדי ציבור, מענקים מיוחדים בעזיבה וכו)​

•  בהסתמך על הנתונים בטופס 161 העובד ביקש עד 31.12.2023 מפקיד השומה באמצעות טופס 161א  אישורים לבחירותיו לגבי הטיפול לצרכי מס בכספי הפיצויים: משיכת הכספים בפטור (עד 13,750 שח לשנת ותק), משיכה ללא פטור (במס שולי), פריסה, השארת הכספים בקופה לטובת התחשבנות עתידית באמצעות מנגנון רצף פיצויים או רצף קצבה.   בנוסף הוא הצהיר האם עבד במקביל, האם היוון קצבאות וכו.   פקיד השומה בדק את הבקשה והוציא אישורים -  ויהיה צורך לצרפם מסגרת בקשה לקיבוע זכויות (הסבר בהמשך).

• חשוב להדגיש: אי מילוי טופס 161א בעבר, בסמוך לעזיבת עבודה, עלול להוביל לתשלום מס עודף  משמעותי מכספי הפנסיה בעתיד.   כדי לפתור זאת, יש להשיג העתק של טופס 161 ושלושה תלושי שכר אחרונים & לפנות לפקיד שומה ולהסדיר.

​

2.    התהליך החדש החל מ 1.1.2024 ואילך -  טופס 161 החדש  

• המעביד ממלא את חלק א בטופס 161 ונותן אותו לעובד, את/ה (העובד) ממלא את חלק ב'  ומחזיר חתום למעביד - לאחר מכן המעביד ממלא את חלק ג' (ובו חישוב המס לניכוי ולעיתים הנחיות ישירות לקופות), חותם ושולח את הטופס לפקיד השומה שלו + נותן לך העתק.    בחלק מהמקרים למעביד אין סמכות והוא צריך להפנות אותך לפקיד שומה לקבלת אישורים ביחס לסכומים המדווחים בטופס.  

• מס הכנסה בודק את ההודעה ושולח מענה עם אישורים בהם הנחיות לביצוע בנדון.

• העובד מעביר את האישורים למעביד ולקופות (בנוסף, לפי הצורך, יש למלא טופס משיכה של הקופה)

• המעביד והקופות מבצעים את העברת כספי הפיצויים ושיוכם בהתאם לאישורים.

• הערות: 

1. ​הרשות פרסמה "מדריך פרישה מעבודה" - דברי הסבר והנחיות כיצד להשתמש בטופס החדש,  ו"הנחיות למעסיקים" לגבי הדיווח בטופס 161 החדש, ועדכון ודגשים נוספים לטופס (הבהרות) ב 28.6.2023.

2. בנוסף, נפתחה למעסיקים - האפשרות לדווח באופן מקוון את חלק א בטופס 161 בדבר עזיבת מקום העבודה ללא צורך בהגשת טפסים ידניים (ובזה ימלא המעביד את חלקו בדיווח), העובד מקבל מסרון  או דוא"ל מרשות המסים ומתבקש להיכנס ולקבל את החלטותיו.                     לחצו, לכניסה למערכת דיווח דיגיטלי מעסיקים.     לחצו, לכניסה למערכת דיווח דיגיטלי עובדים

3. במקרים בהם מענק הפרישה כולל רק סכומים קצבתים בקופות, העובד רשאי לא למלא את חלק ב',  וקופות הגמל מונחות לייחס את הכספים לצרכי מס ב"רצף קצבה אוטומטי".

4. באם המעסיק משלם לעובד תשלומים חד פעמים במסגרת ה161, והעובד לא מחזיר את חלק ב' עליו לנכות מס שולי מהתשלום (בעבר - 47%).

5. בחוזר העדכון למעסיקים  מצוין שפרק הזמן הרצוי שבין מועד העברת חלק א' של הטופס לעובד לבין מילוי חלק ג'  הוא כעבור 10 ימים וזאת בהתחשב בדין, בחוק הגנת השכר סעיף 20 ובפסיקה.

6. כחודשיים אחרי שהטופס המלא מועבר לקופות, מומלץ לבדוק שהוראות טופלו נכון בקופות.  ניתן לבדוק זאת באמצעות בקשת עדכון יתרות מהמסלקה הפנסיונית  ובחינת הייחוס המוצג ב "דוח יתרות כספי פיצויים לצרכי מס הכנסה" .

​​​

דהיינו, במועד העזיבה העובד/ת צריך להחליט האם: למשוך את סכומי הפיצויים בפטור, לשלם מס על מענקי הפיצויים מיידית/ לפרוס, או לדחות את כל או חלק מהתחשבנות המיסוי באמצעות מנגנוני רצף קצבה ורצף פיצויים.

​​​​​​

​

​

​

​

3.  "חזרה מרצף פיצויים / חזרה מרצף קצבה" (טופס 161 ג) .

ניתן לחזור מבחירה ברצף פיצויים בתוך שנתיים, ולעבור התחשבנות מס רטרואקטיבית מיום העזיבה. מהבחירה ברצף קצבה ניתן לחזור בכל עת, וההתחשבנות נעשית ביום החרטה.

____________________________

​

התחשבנות מס "סופית", בהגעה ל "גיל הזכאות" - קיבוע זכויות בגיל פרישה.

​

"גיל הזכאות" מוגדר כגיל הפרישה (67 לגברים ו +62 לנשים) או  הגיל שבו החל היחיד לקבל קצבה מזכה (פנסיה), לפי המאוחר. 

צריך לקיים את שני התנאים במצטבר -הגעה לגיל פרישה וקבלת פנסיה ראשונה ואז ניתן לבקש פטור מס בהליך שנקרא "קיבוע זכויות".

הגדרת גיל פרישה כוללת בנוסף מקרים של פרישה מוקדמת מחמת נכות יציבה >75% (ראו בהמשך).

​

במועד זה ניתנות הטבת מס בצורת סל פטור ממס לפיצויים לכל החיים (967 אלף שקל ב 2025).

את סל הפטור ניתן לנצל בכמה אופנים המתוארים בפסקה הבאה ונעשית התחשבנות מס סופית (בשיטת "נוסחת הקיזוז") המביאה בחשבון את סכום הפיצויים הפטורים שנתקבלו בעזיבות עבודה קודמות וכו, ומאפשרת להשתמש בסל לטובת משיכות חד פעמיות עתידיות ולשימושים נוספים.

יתרת הפטור שלא נוצלה מחולקת ב 180 חודשים ומתקבל פטור חודשי מהכנסות מפנסיה החל ממועד זה ואילך ( המקטין את ההכנסה החייבת במס מפנסיה).

​

טכנית, צריך להגיש את הבקשה לפטור מס ב טופס 161 ד – קיבוע זכויות (ראו הסבר מפורט, בהמשך).

מס הכנסה בודק את הבקשה ושולח אישורים. 

בלי למלא טופס זה לא ניתן לקבל פטור מס על הקצבה (פנסיה).

בחלק מהמקרים יהיה צורך להגיש, בנוסף, דו"חות הכנסה שנתיים (בפריסה- חובה, דוחות החזרי מס - וולונטרי).

​

בעת הפרישה לגמלאות פטור מס זה, עוזר לגשר חלקית על הירידה בהכנסות נטו .

אין דרישה להפסיק לעבוד וניתן להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה (אחרי גיל פרישה), לקבל משכורת ובנוסף לקבל פנסיה שתהיה פטורה חלקית ממס .

​

הגישה של מס הכנסה היא שחובת הוכחה על אי קבלת פיצויים בפטור בעבר היא על הנישום!

לכן, חשוב מאוד למלא אחרי כללי ותהליכי הדיווח והאישורים ולשמור מסמכים שנתקבלו במהלך השנים בעת עזיבות של מקומות עבודה ובמידה וניידתם כספים בין קופות.

זאת, על מנת להימנע מאי נעימויות בעתיד (הכרוכות לעיתים בהפסד כספי של חלק ניכר מההטבות ובתשלומי מיסים נוספים). 

המסמכים שיש לשמור הם;  טופס 161 מהמעביד, טופס 161א, אישורי מס הכנסה בגין טופס 161א, טופסי 106 שנתיים (מומלץ - לשמור בתם כל שנה), באם העברתם קופות - העתק טופסי העברה בציון שם הקופה המעבירה ושם הקופה הקולטת.

בנוסף, לאחר קבלת האישורים, חייבים לבדוק שהקופות קיבלו ופעלו בהתאם להנחיות שבאישורים.

​

כללי המיסוי של הכנסות מפיצויים ופנסיה השתנו לאורך השנים מספר פעמים. עם זאת, המחוקק התחשב בחוקי העבר ובהטבות מס שניתנו בעבר, ולא ביטלם למפרע.   

​

בשורה התחתונה, התחשבנות המס מורכבת, מחד, אך גמישה, מאידך. טיפול מיסוי אינדיבידואלי מאפשר למקסם בין הטבות המס לפי צורכי ורצונות הפורש, בהינתן אי הוודאות המובנית ביחס לעתיד.

זאת, בכפוף להחלטות שהתקבלו בעבר בעת פרישות ממקומות עבודה קודמים.

____________________________

​

נוסחת הקיזוז (החל משנת 2012 – במסגרת תיקון 190 לפקודה)

בעת הפרישה לגמלאות ניתנות הטבות מס בצורת סל הפטור לפיצויים, שניתן באופן מצטבר ל"כל החיים" בסכום של 968 אלף שקל (נכון ל-2025). 

​

ישנן מספר דרכים שניתן לנצל את הסל :

​

1. "ניצול מראש" - משיכת פיצויים בפטור ב 32 שנות עבודה כשכיר/ה  שלפני גיל הזכאות,  אולם, פיצויים פטורים שנתקבלו לפני 2012 ומעל ל15 שנות עבודה לפני קבלת פנסיה ראשונה - לא יקוזזו בנוסחה.

 

חישוב הפטור להורדה מהסל;

סכום הפיצויים שנתקבל פטור בעבר (עד 13,750 ש"ח לשנת ותק) כפול ב 1.35  . 

 (באם מספר שנות העבודה המצטבר בעזיבות אלו (Y), עולה על 32 שנות העבודה,

נלקח חלק יחסי - סכום הפטור המצטבר כפול ב 32 חלקי Y שנים).

# ה 1.35 מקדם משקף העדפה של המחוקק שהעובדים יבחרו בצבירת כספי הפיצויים לטובת פנסיה עתידית (השארתם בקופה) על פני משיכה חד פעמית בעת הפרישה ממקום העבודה.              # הערה- עבודה כעצמאי  אינה נספרת במניין 32 השנים דלעיל.

​

2. בדרך של היוון פטור ממס של קופות קצבתיות (היוון - משיכת סכום חד פעמי של חלק מהפנסיה הצפויה).

ניתן לשריין פטור, למשיכה בהיוון  (מידית או עתידית) וזאת בתנאי שאתם מקבלים בנוסף קצבה חודשית של 5,183 ש"ח לפחות (סכום קצבה מזערי ב 2025). 

​

3. בעת הפרישה הסופית, באם לא נמשכו פיצויים פטורים או סכומים בהיוון פטור (בעבר או בשריון) – מלוא ה968 אלף ש"ח ישמשו כהטבת מס שתקטין את סכום ההכנסה החודשית לצורכי מס מפנסיה. 

סכום הקצבה  החודשית הפטורה יהיה 5,375 שקל = 968 אלף / 180.

                                

דהיינו, תחשיב הקצבה החודשית הפטורה ממס לאחר פרישה לפנסיה הינו:  

היתרה שתוותר מתוך ה-883 אלף ש"ח (לאחר ניכוי היוונים, ולאחר ניכוי סך <הפיצויים הפטורים שנמשכו*1.35 בהצמדה למדד>), חלקי 180 חודשים = סכום הקצבה החודשי הפטור ממס

("קצבה מזכה").

​

דוגמה: 

עובד משך בעבר פיצויים פטורים ממס של 200 אלף ש"ח, כאשר המדד עלה ב-15%.

200 אלף ש"ח *1.15*1.35 = 310 אלף ש"ח.

968 אלף - 310 אלף = 658 אלף ש"ח.

658,000 /180= 3,656 ש"ח לחודש – סכום קצבה חודשית פטורה ממס.

בהנחה שהוא מקבל קצבת פנסיה של 11,000 ש"ח, ההכנסה החודשית למס לפני נקודות זיכוי תהיה 11,000-3656=7,344 ש"ח.

​

המשמעות של שיטת נוסחת הקיזוז היא שהחלטות שהתקבלו במהלך השנים בנוגע לטיפול בכספי הפיצויים בעת עזיבת מקומות עבודה (בחירה למשוך בפטור או שלא בפטור, לבצע רצף קצבה או רצף פיצויים,  וכו'..), משליכות על תוצאת המס והכנסות הנטו מפנסיה ופיצויים לאחר הפרישה הסופית לגמלאות.              

לכן, כשעוזבים מקום עבודה - כשבוחרים איך וכיצד לטפל בכספי הפיצויים, חשוב להבין ולשקלל גם את המשמעויות לטווח הארוך של הבחירה.

​

נוסחת הקיזוז חלה על מי שהגיע לגיל הזכאות מ 1.1.2012 ואילך (דהיינו עמדו לראשונה בשני התנאים במצטבר; נולדו אחרי 1.1.1945 לגברים ואחרי 1.1.1950 לנשים &  קיבלו פנסיה ).

לאלו שהגיעו לגיל הזכאות עד ה 31.12.2011 חל לגביהם הדין הישן - נוסחת השילוב, שכלליה ונוסחה שונים מנוסחת הקיזוז ואינם מפורטים במאמר זה (לרוב נוסחת הקיזוז-תיקון 190 עדיפה).

ישנו גם מצב בינים - שבמקרים אלו קיימת בחירה בין השיטות (ראה בהמשך).

​

לשם מימוש הטבת "הקצבה המזכה" בפרישה לגמלאות נדרש להגיש טופס 161ד למס הכנסה:

____________________________

​​​​

טופס 161ד - בקשה לפטור מס ב"קיבוע זכויות"  

הטופס משמש להגשת בקשה למס הכנסה לניצול סל הפטור (ע"י שכירים ועצמאים), לפי סעיף 9 (א) לפקודת מס הכנסה ("לפקודה").

הרכז במשרד פקיד שומה, בודק את הבקשה ונותן אישור ובו; תחשיב של הסכום החודשי הפטור, קביעה של סכום הקצבה הפטור לחודש, אחוז הפטור ממס מתוך תקרת ה"קצבה המזכה" (9,430 שקל לחודש ב2024) וכן קביעה של סכום ההיוון הפטור המאושר (אם רלוונטי) ובנוסף  ניתנים אישורי תאומי מס לאותה שנה ואישורים, לפי העניין, למשיכה בפטור של סכומים חד פעמים ספציפיים לקופות (בהיוון).

האחוז שנקבע משמש גם לחישוב הפטור ממס על הפנסיה באישור תאום המס בשנים הבאות, (הליך הנעשה בתחילת כל שנה). 

​

בטופס 161ד  מדווחים על;

- הגעה לגיל הזכאות (הגעה לגיל 67, +62 ובנוסף קבלת קצבה בפועל או נכות 75%).

- סכום הפיצויים הפטורים שנמשכו בעבר. 

- היוון בפטור שנעשה בעבר.

- בקשה לשריון סכומים להיוון בפטור בעתיד.

- בקשה לשריין פטור עבור סכום פיצויים נוסף האמור להתקבל בעתיד. 

- המשך עבודה אצל מעביד XXX (נועד באם ממשכים לעבוד - "פרישה מדומה").

- בקשה  ע"י מי שזכאי - להחיל את התחשיב בשיטה שלפני תיקון 190 מ 2012 - נוסחת השילוב (כדאי רק במקרים חריגים), לגביהם חלים הוראות מעבר.

- מתן הוראה לגבי אופן הניצול של הגדלה בשנים הבאות של שעור הפטור על "קצבה מזכה" האם להגדלת פטור על הפנסיה או לפטור על היוון נוסף עתידי או פרו-רטה (מחייב במקרים מסוימים תכנון מורכב).    

​

ניתן להגיש את הבקשה לביצוע קיבוע זכויות רטרואקטיבית - עד 6 שנים אחורה, ולאחר קבלת האישור להגיש דוחות להחזרי מס שנתיים (לאור הפטור). 

לתשומת לבכם - 120 יום מיום הגשת הטופס, מתקיים קיבוע של הבקשות ולא ניתן לבקש לשנותן.

____________________________

​

תכנון ואופטימיזציה - טופס 161ד

​

• בעת מילוי הטופס, צריך לתכנן ולבצע אופטימיזציה של ניצול הטבות המס תוך הסתכלות על מכלול הכספים שיעמדו לרשותכם, נזילותם ושעורי המס החלים עליהם (כספי פיצויים, סכום הפנסיה החודשי, כספים בקופות תגמולים לסוגיהן, חסכונות בבנקים והשקעות אחרות)

​

• במסגרת התכנון יש להסתכל על הצרכים העתידים ורצונות –  מה סכום הפנסיה החודשית הנדרשת ואלו סכומים חד פעמים נרצה שיהיו נזילים, לתכנן כיצד מלוא סכום סל הפטור לפיצויים ינוצל ועוד. 

​

• יש כמובן לשקלל העדפות אישיות, מצב בריאותי, מצב משפחתי, שעורי מס עתידים וכו , ראו מאמר  "מה עדיף קצבה או מענק הוני"

​

• יש לבחון, האם וכיצד ניתן להקטין את סה"כ המסים המצטבר שיהיה עלינו לשלם בשנים הבאות.

​

• יש להימנע ממצבים שבהם מייעדים חלק מהסל להכנסה שממילא תהיה פטורה ממס בעתיד (בזבוז פטור).

​

• כיצד לנצל את סל הפטור הנוכחי; האם כדאי למשוך פיצויים בפטור או עדיף לקבל פטור חודשי מהפנסיה העתידית  ולפרוס קופות הוניות כהכנסה על פני מספר שנים.

​

• למקבלי ביטוח מנהלים קצבתי, האם למשוך קצבה מכל התכניות או להחריג את חלק התגמולים?

​

• לגבי רצף פיצויים שנעשה בעבר, בעת הפרישה לגמלאות ממקום העבודה האחרון - האם לבקש עבורו פטור פיצויים, או לחליפין להעדיף לשלם בגינו מס בפריסה ובמקביל לתכנן את עיתוי קבלת הפנסיה והפטור בגינה.

​

• לאלו שממשיכים לעבוד, רצוי לרוב לקבל פנסיה מיד בעת ההגעה ל"גיל פרישה" (+62, 67) ולו חלקית + לבצע קיבוע זכויות שיאפשר קבלת פטור מס מצטבר ופנסיה מצטברת (לאורך חייכם) בסכומים גדולים יותר, ההליך נקרא "פרישה מדומה"  וכדאי לבצעו כאשר;  א. ידוע האם תקבלו חלק ממענק הפרישה בתשלומים חד פעמים וניתן להעריך את סכומם (השלמת פיצויים, פדיון ימי מחלה, פיצויים הוניים-בקופות  וכו).   ב. בכוונתכם להמשיך לעבוד מספר שנים.

הערות:

1. במסגרת הליך ה"פרישה המדומה" ניתן לשמור מראש סכום (לשריין חלק מסל הפטור בקיבוע), לצורך קבלת פיצויים בפטור בעת עזיבת העבודה בעתיד (יאפשר קבלת פטור ממס על אותם תשלומים חד פעמים).

2. לבעלי תכניות לביטוח חיים, כדאי לבחון את הכדאיות לקבל בהתחלה - פנסיה חלקית בגובה פטור המס בקיבוע זכויות (התוצאה - אפס מס על הפנסיה). 

3. עדיף כבר בהגעה לגיל פרישה להתייעץ לבדיקת כדאיות ההליך, ולא לחכות עם ההתייעצות כמה שנים - עד למועד שבו מפסיקים לעבוד בפועל. 

4. הנושא מצריך בבחינה זהירה, היות וישנם מצבים שבהם כדאי כלכלית לחכות עם קבלת הפנסיה עד למועד הפסקת העבודה.

​

• במקרים מסוימים ניתן להוון חלק מהפנסיה המגיעה או להוון קצבה תקציבית (עובדי מדינה וותיקים) ולקזז את הסכום מול סל הפטור (במקרה כזה אין מקדם קנס 1.35) ואת היתרה שהוונה החייבת במס ניתן לפרוס על פני מספר שנים.

​

• סכום סל הפטור גדל מינואר 2025 ל  967 אלף שקל  = 57% מתקרת הקצבה המזכה (9430 שקל) כפול 180 חודשים(ב 2024 הוא חושב לפי  52% מתקרת הקצבה המזכה * 180 חודשים).    מינואר 2026 הסכום יגדל לפי  57.5% מהתקרה, מינואר 2027 הסכום יגדל לפי 62.5% מהתקרה,  מינואר 2028 ואילך - סכום סל הפטור יגדל לפי 67% מהתקרה (לכמיליון ומאה וארבעים אלף שקל).     [המתווה ההדרגתי הזה הינו במסגרת צעדי "ההתיעלות הכלכלית" - דצמבר 2024].      בטופס 161ד בסעיף 8 יש לתת הנחיות לאן ליעד את גידול בפטור ממס הזה בעתיד; האם לפטור מוגדל על הפנסיה או להשתמש בו לפטור על היוונים עתידיים.  המטרה היא לוודא שהגידול בפטור לא ילך לאיבוד (לא היה ניתן לנצלו).                #  מומלץ לבדוק בתלוש פנסיית ינואר (בשנים 25-28) שאחוז הפטור בקיבוע  התעדכן נכון (לרוב - גדל ב 5%).  למי שלא בטוח שאחוז עודכן - מומלץ לבצע תאום מס מקוון.                 # למקבלי פנסיות ששריינו בעבר בקיבוע זכויות (טופס 161ד), את הגידול בסל הפטור לטובת משיכת היוון פטור בתחילת 2025 - מומלץ להתייעץ  עם היועץ שסייע להם בהכנת הבקשה לפטור.

​

• רשימת הנקודות דלעיל היא חלקית, ולמרביתנו כספים אלו מהווים חלק עיקרי מהחיסכון לטווח רחוק שאמור לשמש אותנו למחייה לשנים קדימה והיות שלעתים יש הפרשים של עשרות ומאות אלפי שקל בתוצאות המס בהתאם לבקשות/בחירות שבטופס 161ד – לכן, מומלץ  להתייעץ בנידון עם רואה חשבון מומחה במיסוי פרישה (בנוסף להתייעצות באלו קופות גמל ומסלולים להשקיע – הנעשית עם סוכן הביטוח ואחרים).

____________________________

​​​

הערות נוספות: 

• סכומי פיצויים פטורים שהתקבלו לפני שנת 2012 ועברו 15 שנות עבודה ממועד קבלתם עד למועד קבלת קיצבת הפרישה הראשונה - לא יכללו בתוך תחשיב סל הקיזוז דלעיל (הסיבה לכך היא שעד 2012 סכומים אלו היו פטורים, ולכן המחוקק נמנע ממיסוי רטרואקטיבי).  

​

• הגדרת גיל הזכאות (לצורך קבלת הפטור בקיבוע) כולל גם ארוע של פרישה מוקדמת מחמת נכות יציבה 75% (עזיבת העבודה קרתה בשל ארוע אכ"ע ולא מסיבות וולנטריות). יש לצרף לבקשה ב 161ד, מסמכים תומכים; פרוטוקול ועדה רפואית ביטוח לאומי + אישור של הביטוח לאומי המציין שנכות לצמיתות - נכות תפקודית של 75% ומעלה (תקף, גם אם במקביל אחוז הנכות הרפואית באישור הביטוח הלאומי נמוך יותר) + אשור קצבת אכ"ע ע"י הקופה/ חברת הביטוח וכו.

​

• החל בינואר 2020 נוסף מסלול מקוצר ופשוט לקבלת פטור מס חלקי של כ 2,075 שקל בחודש  מפנסיה שאינו כרוך בפניה למס הכנסה וזאת באמצעות מילוי טופסי 161ח (גיל פרישה אחרי 1.1.2012) ו  161י  (גיל פרישה לפני 1.1.2012) - טפסים אלו נשלחים ומטופלים ישירות בקופה המשלמת את הפנסיה.        הוא מיועד למקבלי פנסיה יחידה ונמוכה (מכ- 8,500 ש"ח לנשים או מכ- 7,600 לגברים) או למי שזכאי רק ל "הפטור הנוסף" (22% מינואר 2025).     הבחירה במסלול זה יכולה לגרום במקרים רבים לוויתור על קבלת הטבות מס בעשרות אלפי שקלים בהשוואה להטבות במסגרת המסלול הרגיל של קיבוע זכויות (161ד), יש לכן להיזהר מחתימה טכנית על טפסים אלו ומומלץ לקבל יעוץ אישי.  ראו דיון בהבדלים בין המסלולים ושיקולי כדאיות במאמר "המסלול המקוצר החדש לקבלת "הפטור הנוסף" על הפנסיה – למי הוא נועד".

​

• לבעלי הכנסות נמוכות ניתן למשוך פעם בשנה, החל בינואר 2020, עד 15,000 שקל תגמולים ועד 10,000 שקל פיצויים בפנייה ישירה לקופה ללא צורך באישור ממס הכנסה, במתן הצהרה ובתנאי שסך ההכנסות השנתיות כולל סכום המשיכה לא יעלה על 59,000 לאיש ו 72,000 לאישה (נדרש לחתום על הצהרה בנדון), לחצו לקריאת חוזר מס הכנסה המפרט.

​

• ב"נסיבות אישיות" ניתן פטור למשיכת כספי קופות גמל בשל: נכות 75% ומעלה, צורך במימון הוצאות רפואיות עבור מחלת בן משפחה, אבטלה מעל לחצי שנה, מיעוט הכנסות חודשי לזוג (מתחת לשכר מינימום)

• קיימת זכאות לפטור מס (כאחוז מהקצבה המזכה) למקבלי תשלומים בגין אובדן כושר עבודה (נכות לצמיתות 75% רפואית או תפקודית) שפרשו מעבודתם והנכות פגעה ביכולת להשתכר ברמה שקדמה לנכות או לעסוק במקצוע שבו עסקו בעבר. ישנם כללים לפריסת ההכנסה במקרה של תשלום חד פעמי לפיצוי בגין אכ"ע וכו.

​

• כספי קופות גמל ופיצויים שהופקדו נטו לאחר מס לא ימוסו בכפילות. קצבה שתתקבל בגינם הוגדרה כקצבה מוכרת והיא נוספת ל"קצבה המזכה" (לפירוט: "קצבה מוכרת").

​

• ישנם כללים לפריסת סכומי היוון שאינם פטורים ממס (עד 6 שנים), הנחיות לגבי פטורים לכספי קופות גמל לסוגיהן שהופקדו עד 2008, כללים לגבי מיסוי מענקי שנים עודפות, החזר דמי גמולים ועוד. 

​

• למי שנולד לפני 1.1.1948 זכאי לפטור מס שנתי על הכנסות מריבית או מפוליסת חסכון עד 15,000 ליחיד או 18,360 שקל לזוג ב 2024/5 (סעיף 125ד(ג) לפקודה), מצריך מכירה רעיונית לקראת סוף שנה והגשת דוח החזר מס בסופה.

​

• ניתן לקבל דמי אבטלה גברים ונשים עד גיל 67!  אם מקבלים פנסיה היא מקטינה את סכום דמי האבטלה.

​

• ב 3.9.2024 פורסמה החלטת מיסוי  בדבר סיווג תשלומי פרישה לשותפים שפורשים משותפוּת רואי-חשבון מגיל 60  כהכנסה פירותית לפי סעיף 2(1) לפקודה שאינה זכאית לפטור מס לפי סעיף 9 או 9 (א) -[אינה "מענק פרישה" ולא נכללת בטופס 161].  לחץ לקריאת ההסדר.

​

•  לפי תיקון 5 לחוק קופ"ג - במקרים שסכומים בקופ"ג לא משלמת לקצבה (ביטוח מנהלים) נמוכים (פחות מ 107,707 והנישום/ה  הגיע/ה לגיל 67 והוא אינו מקבל/ת קצבה (פנסיה) מקופת גמל שאינה ותיקה - ניתן לבקש  להוון סכומים אלו בפטור ממס (למשוך בבת אחת).  

​

• לפי סעיף 45א (ב) וסעיף 47 לפקודה, יחיד זכאי לקבל הטבת מס (זיכוי/ ניכוי) בגין הפקדות לקופת גמל על שמו או על שם בן/בת זוגו,  עמית מוטב יכול להפקיד גם  עבור ילדו מעל גיל 18 לביטוח שאירים.      כדאי להתייעץ ולשקול לבצע הפקדות כאלו במיוחד במקרים שבן הזוג צפוי לפנסיה נמוכה (ולפי תנאי פוליסת ביטוח המנהלים שלכם אין מסלול של  60% לבן הזוג במקרה פטירה),      או לגבי ילדים הנסמכים על שולחן הוריהם.     יש להתייעץ גם לגבי גובה ההפקדה המומלץ בהתאם למגבלות שבתקנות הקובעות את הסכומים המוכרים בהוצאה.

​

• ב 2 למרץ 2022 סוכם בפשרה בבית המשפט בין רשות המסים וצוות (ארגון גמלאי צה"ל) על שיטה חדשה לקביעת החלק מההיוון החייב במס והחלק הפטור ממס (רובו) - לחצו פה לקריאת מאמר מקיף בנושא! 

• רשות המסים פרסמה ב 27.3.2022 הנחיות חדשות - כיצד ליישם  את שיטת החישוב בנושא ("שיטת המקדם") המתייחסות גם לאשורים שניתנו בעבר - הסיכום הוא ליישם את השיטה החדשה למפרע, לגבי אישורים שניתנו  מתחילת 2020.                                                         

• הנושא אינו רלבנטי לגמלאי צה"ל שפרשו אחרי 1999 והיוונו ל 6-14 שנים ולכן תקופת תשלום ההיוון הסתיימה לפני שהגיעו לגיל פרישה.

• הפטור על מענק כוחות הביטחון (לפי סעיף 18 לחוק שירות קבע או סעיף 22 לחוק שרות המדינה) אינו מקוזז במסגרת חישוב הפטור ב"קיבוע זכויות".   מענק רגיל  (ימי מחלה וכו) כן מקוזז...
• ביוני 2024 הוחלו ההוראות גם על מי שביצע היוון לכל החיים ופרש מאפריל 1997 ואילך (מצריך תיקון אישורי עבר, ובהמשך הגשת דוחות החזרי מס). 

​

​

• ישנם כללים מיוחדים למיסוי כספי הפיצויים בעת פטירה (מתן פטור ממס ל"קיצבת שאירים", אפשרות לכפל סכום הפטור השנתי לפיצויים לכל שנת ותק, ועוד), התייחסויות מיוחדות לקצבאות לבעלי שליטה ולעצמאיים.  כספי הנפטר שנותרו ב"רצף קצבה" - ימוסו בשנת הפטירה כחלק מהכנסת העזבון (לעיתים ניתן יהיה לפרוס לאחור).  לחליפין כדאי לבדוק האם ניתן לקבל קצבת שארים מכספי הפיצויים שברצף קצבה ובאלו תנאים וכו.  בחב. מגדל מוצעת בחלק מהפוליסות אפשרות לקבלת קצבה חודשית (אנונה) של הכספים על ידי המוטב (לרוב בת/בן הזוג) על פני 5- ל30 שנה (צמוד לרווחי הקופה), במקרה כזה לדעת רשות המסים יש תחילה להתחשבן על הכספים לצרכי מס, ורווחים שישולמו במסגרת הקצבה הזו ימוסו לפי 25% מרווח הראלי.   

• במקרה שבו בת/בן הזוג מקבל  פנסית שארים מהתגמולים, ניתן לקבל גם מחלק הפיצויים הקצבתים - פנסיית שארים (ישירות ממשלם הקצבה),  מבלי צורך בפניה לפקיד שומה לקבלת אישור רצף קצבה ( לחצו לעמדת רפרנט נציבות)      

• הערה - מיסוי כספי פיצויים שנותרו בעת פטירה הוא מסובך מאוד, ישנן אפשרויות שונות לטיפול בהם  - כדאי מאוד להעזר במומחה מיסוי פרישה.

​

• לעיתים ישנם מצבים בהם כדאי לקבל קצבה מביטוח מנהלים ולא לקבלה מקרן הפנסיה בה נחסכו הכספים, ולהפך.    לדוגמה,  במקרה שבו רוצים לבחור במסלול גמלה חודשית עם הבטחת תקופת תשלום מינימאלית של 240 תשלומים, במטרה שבמקרה של פטירה, חו"ח, ילדכם הבוגרים יוכלו לקבל את יתרת התשלומים -מידי חודש.  במקרה כזה תכנית ביטוח המנהלים מאפשרת קבלת קצבה חודשית בעוד תקנון קרנות הפנסיה הרגילות מאפשר רק תשלום בסכום אחד - היוון של  יתרת התשלומים למוטבים הילדים, שימוסה כולו בשנת קבלתו, לפי מס שולי בידי המקבל.   במקרים כאלו מבצעים ניוד של הכספים שנחסכו בין שתי התוכניות.     מומלץ, לכן, לשקול בזהירות את הבחירה מאיזו תכנית לקבל פנסיה  - לבדוק ולתכנן שלבן/בת זוגכם ולילדכם יהיו אמצעי מחיה לאחר פטירתכם.    כדאי, בין היתר, לשאול ולהבין את ההבדל בין שארים לבין מוטבים (מה זכויותיהם בקרן פנסיה ומה זכויותיהם בביטוח מנהלים)  ולברר האם במקרה פטירה - התשלומים  לשארים ולמוטבים יהיו חודשיים או יינתנו בסכום חד פעמי . 

​

#. פקודת מ"ה מגדירה בסעיף 6.9(ו) "קצבת שארים" – כקצבה המשולמת עקב פטירתו של אדם, לאחד מאלה: (1) בן זוגו של הנפטר בעת הפטירה, לרבות מי שהיה הידוע בציבור כבן זוגו של הנפטר  (2) ילדו של הנפטר, לרבות ילדו המאומץ, וכן ילדו של בן זוגו של הנפטר, ובלבד שטרם מלאו לו 21 שנים או שאין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד (3) הורה של הנפטר שכל פרנסתו על הנפטר ערב פטירתו, ואין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד. 

#. אין הגדרה בפקודה למוטבים בפטירה והיא לא דנה בהם, להוציא אזכור בסעיף 9א(ו)  -זכאות לפטור ממס (בהתניות) בירושת כספי קופ"ג לפי 190 ולפטור בעת המשך קבלת תשלומי "קצבה מוכרת" (במקרה שהקופה התחייבה למספר מזערי של תשלומים). 

# הזכאות למענק פיטורין, מהמעסיק הנוכחי, לשכיר במקרה חו"ח של פטירה היא לפי "חוק פיצויי פיטורין" והגדרת שאירים הזכאים למענק, לגבי "ילד", היא לפי הגדרת "תלוי במבוטח" בחוק ביטוח לאומי (לרוב עד גיל 18).

# במקרה שכספי הנפטר הינם ברצף קצבה בפוליסות ביטוח מנהלים המציינות במפורש שחלוקה היא למוטבים בלבד - נשאלת השאלה מה אופי הכספים האם בעיקר לקצבה ואז החלוקה לפי המוטבים , או שעיקרם למטרות תשלום פיצויים ואז החלוקה, לפי "חוק פיצויי פיטורין", תהיה קודם לשארים ( ורק בהעדר שארים למוטבים).            לדעתי ולדעת רפרנט בנציבות - קבלת אישור רצף קצבה משמעה התחשבנות מס ראשונית על הכספים ומטרתם העיקרית במועד זה היא לתשלום קצבה ולכן החלוקה צריכה להיות לפי הכתוב למוטבים. במקרה הצורך יש להתייעץ בנושא ובאם פרשנות חברת הביטוח שונה להתווכח (הסוגיה היא מעבר למפורט במאמר זה).

#. יש לציין שקבלת קצבה חודשית ע"י המוטב במקרה פטירה (בתוכנית המבטיחה 120 או 240 תשלומים), אינה בגדר קצבת שארים אלא בגדר קצבה רגילה (לפי רשות המסים).                     

#. הפטור למס בגין תשלומי קצבת שארים חודשית הינו עד 9,430 שקל לחודש.

#. במקרים שבהם יש ילד הסמוך על שולחנכם המקבל קצבה מביטוח הלאומי, מומלץ לרוב לכלול אותו בבקשה כשאיר ולא כמוטב.   ההבדל הוא בין תשלום  קצבה לכל יתרת חיי הילד עד פטירתו בשיבה טובה (וקבלת פטור המס לשארים החודשי), לבין תשלום חד פעמי מהוון למוטב (הילד) עד XX תשלומים (XX = 60,120,240). 

​

• מרבית הפורשים לגמלאות בישראל אינם מודעים לזכויותיהם להטבות מס בעת קבלת הפנסיות ולכן לא פונים, לא מגישים למס הכנסה בקשות לקיבוע זכויות (161ד) ולכן לא מקבלים את הפטורים... כדאי ליידע חברים ומכרים בדבר עצם קיומם!

---------------------------------------------

​חלוקת הנכסים הפנסיונים בין בני הזוג בעת גירושין – היבטי מס

החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו התשע"ד-2014 קובע את ההסדרים ביישום פסק דין בעניין חלוקת הזכויות בין בני הזוג המתגרשים בקופות גמל, קרנות פנסיה וזכויות בפנסיה תקציבית  ואת דרכי ההעברה של הכספים ביניהם.

כאשר ערך הנכסים פנסיונים הצבור (ללא קופות פנסיה ותיקות) של בן/בת הזוג המעביר/ה (להלן "העמית") קטן מסכום התקרה של כ 1.7 מיליון  שקלים (נכון ל2025) - ההעברה לבן/בת הזוג לשעבר פטורה ממס.

אם הסכום של נכסים אלו גבוה מתקרה זו , החלק בסכום העברה שמעל לתקרה חייב במס שמתחלק שווה בשווה בין הצדדים [סעיף 9 (17א) לפקודה].
          במרבית המקרים, הכסף לא נמשך כמזומן נזיל אלא משויך כקרן פנסיה של בן הזוג לשעבר.    בבוא העת, כשהפנסיה משולמת לעמית, חלק מסכומה נטו (לאחר ניכוי מס לפי השעור החל על העמית, במועד התשלום) מועבר חודשית לחשבון הבנק של בן הזוג לשעבר.

          החוק  קובע גם כללים ביחס לחלוקה במקרה של פטירת אחד מבני הזוג,  וכן הוראות רלוונטיות במקרים של גמלאי צה"ל, משטרה ואנשי כוחות הבטחון.    לקריאת מאמר בנושא - לחץ

---------------------------------------------

​שינויים בתוכנית ההתייעלות הכלכלית (חוק ההסדרים) לשנת 2022

1. העלאת גיל הפרישה לנשים: גיל הפרישה יעלה באופן הדרגתי, על פני 11 שנים: 

•  ילידות 1962 – 63 שנים

•  ילידות 1963 – 63 ו-3 חודשים

•  ילידות 1964 – 63 ו-6 חודשים

•  ילידות 1965 – 63 ו-9 חודשים

•  ילידות 1966 – 64 שנים

•  ילידות 1967 – 64 ו-3 חודשים

•  ילידות 1968 – 64 ו-6 חודשים

•  ילידות 1969 – 64 ו9 חודשים

•  ילידות 1970 ואילך – 65 שנים

נשים שנולדו מ 1960 ועד 1966 והגיעו לגיל 62 ועבודתן הופסקה - זכאיות, בתנאים מסוימים, למענק מעבר מביטוח לאומי של עד  4 חודשים (גם אם הן מקבלות פנסיה באותה תקופה בסכום הנמוך מ 9787 שקל החל מ 1.1.2025).   במידה והן מקבלות דמי אבטלה ופנסיה, מדמי האבטלה מנוכה סכום הפנסיה המוקדמת.

​

​2. לחצו, לתנאים לקבלת קצבת אזרח ותיק (ביטוח לאומי), למי שהגיע לגיל פרישה:    

תשלום מלוא קצבת אזרח ותיק  מגיל פרישה ועד גיל 70 - מותנה בכך שהכנסה הנוספת ממשכורת או מעסק לא תעלה על  9,781 שקל בשנת 2025 ליחיד/ה ללא בן/בת זוג (למי שהכנסתו היא בין 9,782  ל13,970 תשולם קצבה חלקית).           למי שיש לו  בן/בת זוג שהכנסתו/ה קטנה מ 7590 שקל -  התקרה  עולה ל 13,040 שקל ( בין 13,040  ל19,483 תשולם קצבה חלקית).   

מעבר לגיל 70 אין התניית הכנסה.

עובד שמקבל קצבת אזרח ותיק (חלקית לפחות) ומקבל בנוסף משכורת, לא מנוכים לו מהמשכורת  דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (למימוש הזכאות - יש לדווח על קצבה זו, לחשב/ת השכר של המעסיק).

לצורך קביעת הזכאות ישנם התניות נוספות לגבי הכנסות שלא ממשכורת ועסק.

​

​3. תקרת הפטור ממס עבור נכים: תקרת הפטור ב 2024/5 לנכים שאינם נכי צה"ל או נפגעי פעולות איבה (90% ומעלה) הינה 445,200 שקל,  לנכי צה"ל התקרה היא 684,000 שקל.   

        

​4. שינוי מנגנון הבטחת יציבות קרנות הפנסיה (קצבתי):  מנגנון הבטחת היציבות בקרנות שונה מ 2022 - מאג"ח בריבית מובטחת, לשיטה של מתן רשת בטחון להבטחת תשואה לפי 5.15% לשנה לחלק בר הגנה וזאת על ידי התחשבנות חודשית עם הקרנות, בהתייחס לתשואה הממוצעת ב 60 החודשים שקדמו (מתן השלמות). 

---------------------------------------------

​השרות שלנו;

תכנון מיסוי פרישה מקצועי יוכל לחסוך לך עשרות אלפי שקלים ויותר בהגעה לגיל פרישה (+67,62) ובעת החלפת מקומות עבודה.      אשמח לקבוע פגישת יעוץ  בה נבחן את הטבות המס והפטורים הרלוונטיים לגביך ואת הנסיבות והשיקולים האישיים שלך. אסייע לך בבחינת האלטרנטיבות השונות ובביצוע אופטימיזציה של מיסוי הפרישה. לאחר קבלת ההחלטות, אעזור לך להוציא את בחירתך לפועל ובמידת הצורך גם אייצג אותך במס הכנסה. ליצירת קשר נא התקשרו למייקל 052-6132210

​

המלצות לקוחות (לחצו לראות)

​

עדכון יוני 2025: ניתן לקיים שיחה ראשונית קצרה בטלפון  ללא התחייבות.  בהמשך הליך הייעוץ יבוצע בטלפון, בזום או בפגישה במשרדי, ובסופו דיווח וטיפול באמצעות מערכת המייצגים המקוונת של מס הכנסה ועוד.